בס"ד, מרחשוון פ"ז *** מי לא שמעה על פליי דובאי? נס. ניסים. ניסי ניסים. רצף של ניסים. שרשרת. אין מילים. קראתי נאום של גויה המספרת על הנס ומסבירה: אין ברירה! כולם ראו את שרשרת הניסים, כולם קלטו שד' אוהב את היהודים. לא נותר לנו אלא לעזור ליהודים, אהובי ד'. מה

בס"ד, מרחשון פ"ז שלום יקרה, מה שלומך? איך נכנסת לשגרה? ברכותי לך לשגרה מעניינת שמחה ובריאה! מכירה את זה? הוא אמור לעזור לי בבית. הוא אמור להביא את הילדים לחמותי. הוא אמור לזכור את התקלה במקפיא. הוא אמור לסייע לי להכניס שבת מוקדם. הוא אמור לסדר את הוראת הקבע למעון.

מוצאי צום גדליה. התאספנו אחרי הצום. הורים, ילדים וב"ה נשואים. אמא מכינה חביתה לאבא ולילדים. הזוצית מכינה לבעלה.  החתן הגיע קצת באיחור, ביקש חביתה, ענתה לו אחותו: אחרי עשרה בטבת [בתקוה שיהפוך לחג] אשתך תכין לך. גרר רגלים הכין לעצמו חביתה עם מבט כזה המיוחד רק לחתנים. עוד… יכינו לי

בס"ד, אחרי החגים פ"ז שלום יקרה, מה שלומך? איך עברו החגים? הספקת גם לנשום? לעמוד רגע מהצד וליהנות? לספוג? ללחוש: ראו מי ברא לי אלה? [למרות הבלגן/המריבות/העבודה ברוטינה אינסופית]  נושא הטור: מילים. אני לעצמי. מתוקף בריאתינו רוח ממלא. אנחנו כל הזמן מדברות. לא כל דיבור הוא מילים ממש. הרבה אני

בס"ד שלום יקרה, מה שלומך? והכי מתסכל, מה? מה באמת הקב"ה רוצה ממני! זה לא נגמר. כולם סביבי חתנים כלות, ואני? עיני כלות! מה לא עשיתי? איפה לא הייתי? על איזו סגולה דילגתי? מה ד' רוצה ממני? עוד קבלה? עוד חיזוק? עוד נסיעה? עוד סגולה? יקרה, כואב. קשה. מתסכל. מצער.

בס"ד, תמוז פ"ו שלום יקרה, אולי זה החופש האחרון שלך בבית? מגיע החופש, את נאנחת בסתר: עוד פעם חופש רווקי כזה? לובשת חיוך מעושה על עצמך, איזה כיף חופש! אחיינים, ים, צימר. מה יהיה? כמה פעמים עוד אפשר חופש מטריד/ משמים/ מדכא כזה? *** כמורה בכיתה ח', אני מנצלת את

בס"ד  שלום יקרה, מה שלומך היום? שאלו [מכירה באישי] את ר' חיים: מהי השתדלות רוחנית בשידוכים? להתפלל! מהי השתדלות גשמית בשידוכים? להתפלל. בו"ה. כבר דיברנו על שיפוטיות בשידוכים. יש הרבה גזרות. ניסיונות. אתגרים. ברוב המקרים הטבע האנושי נוטה לרחם, לחמול, לחוס, לדאוג, להשתתף. מחלה ל"ע, טביעה, תאונה, שבץ. הכל ל"ע.

סבא ר' מתת' – בהיותו בחור, היה חיל רוסי עד שהחליט יום אחד, כמו בחורים רבים, להבריח את הגבול. עליו לעבור בגומל – גבול רוסיה ולהגיע לפולין. בלילה שני של פסח, במדי חיל החל במשימה המסוכנת לעבור את הגבול. [את המעבר המסוכן של הגבול בצעו בעזרת גויים שתמורת תשלום רב

ר' אבא ברמן זצ"ל. [משום מה זכיתי להיות בלויה שלו.] אשתו: נערה בת טובים. אבא אינסטלטור, אמא כנראה, כמו כל נשות ישראל בימים אלו, עקרת בית.  כמה אחים ואחיות? סבא? סבתא? לא יודעת. היא רוצה בעל תלמיד חכם. מתפללת מתחננת. באמת רוצה. היא רוצה ומוכנה לשלם על כך. מי ישלם?

בס"ד שלום יקרה, מה שלומך היום? -למה היא לא מתארסת???!!!  כי היא בוררת / כי היא לא יודעת לקבל החלטות / לא לוקחת אחריות / דחיינית / פחדנית/  כי אמא שלה מפריעה לה / הם לא יודעים לתת לילדים שחרור / הבית שלהם אהבה חונקת. ועוד. והיא והוריה שומעים הכל.