ר' אבא ברמן זצ"ל. [משום מה זכיתי להיות בלויה שלו.]
אשתו:
נערה בת טובים. אבא אינסטלטור, אמא כנראה, כמו כל נשות ישראל בימים אלו, עקרת בית.
כמה אחים ואחיות? סבא? סבתא? לא יודעת.
היא רוצה בעל תלמיד חכם. מתפללת מתחננת. באמת רוצה. היא רוצה ומוכנה לשלם על כך. מי ישלם? ההורים? לא! אז מי? היא!
בגיל 16 לפני הלימודים באמריקה, היא יוצאת לעבודה. עם סיום הלימודים שוב עבודה. בסוף החודש יש בקופה $200, סכום יפה לחיסכון באותם ימים. כך מידי חודש בחודשו.
בגיל 17 מציעים לה שידוך. בחור מצוין בוגר אוניברסיטה, הוא מבטיח ללמוד. הוא שינה כיוון. יום וליל הוא ילמד. הנערה מסרבת. לא לזה התכוונה, לא עבור זה עמלה.
הצעה נוספת: בחור, בן 32! בוגר שנחאי. מגמגם כבד. אבל, יושב ולומד! מתמיד אמיתי! התורה היא משוש חייו. ורצון לתורה הרי בדם שלה.
וקם ונהיה שידוך. [קראי נא שוב את הגילאים]
ד' מזווג זיווגים. אנחנו מתפללים ומשתדלים.
אני לא מתכוונת לכלום ולא באתי להגיד כלום, רק לספר.