בס"ד
שלום יקרה, מה שלומך?
ממש לא התכוונתי!
לא, את לא כל יכולה.
לא, את לא צריכה לעשות הכל בבית.
ממש לא!
בניתם בית, ב"ה, יש שני שותפים לפחות. [בהמשך, הילדים מצטרפים כתוספת עזרה, לא במקום]
כל אחד צריך ומחויב לתרום את חלקו.
חשבתי שזה מובן, סליחה ממי שניזוקה.
אז מה כן הצעתי?
כשהדברים קשורים אליך ואת תמיד עושה אותם, עשי אותם נכון.
אם התפקיד שלך בדרך כלל, ומתאים לך, לקפל כבסים,
למה שתסתובבי בבית שלושה ימים ותגידי צריך לקפל כבסים? [לא נכון לומר כביסה]
אם: /סמני את הנכון
1 את בסוף מקפלת, אמרי ברגע המתאים: אני יכולה היום, ברבע לארבע, לקפל כבסים. עמדי במשימה בהצלחה.
2. את אוהבת ונוח לך לקטר על ערימת הבגדים, המשיכי לרטון, זה עושה לך טוב. בסוף, משהו 'בבית הזה' יקלוט את הרמז ויעשה את מלאכתך.
3. את רוצה שהוא יקפל ואת מספיק נבונה ויודעת לדבר את מה שאת רוצה, פשוט בקשי/שאלי: אתה יכול לעזור לי בזה? אני מבקשת שתעזור לי בזה, מתי שמתאים לך/לנו. איני מופתעת כלל מתשובה חיובית שלו.
סומכת עליך שתשתמשי במה שהכי מועיל לך.
במה הכי מקדם את קשר ביניכם,
במה שהכי מעצים את הזוגיות הנפלאה שלכם.
עוד דוגמא? החליפי כבסים ב: קניות/ביקורים/תור לרופא שיניים עם הילדים/ארגון ועוד.
מה כן התפקיד שלך ת מ י ד ???!!!
ל ש מ ו ח !!!
להכניס שמחה בבית.
להכניס שמחה בעשיה.
לשלב שמחה בפעילות.
למצוא במה לשמוח.
יש כל כך הרבה דברים שמחים. התפקיד שלך למצוא אותם, להבליט אותם, להאיר אותם. להדגיש אותם, לדבר עליהם, לשיר אותם. מהיום עד אחרי פסח [ועד בכלל]
קבלי באהבה את תפקיד שרת השמחה בבית, או אולי יו"ר השמחה בארמון שלכם.
מגיע לך לחיות במקום שמח!
מגיע לכם.
אתם ראויים לכך.
פורים שמח ותמיד שמח
שרה ש.
מוזמנת אלי לשוחח בפתיחות על רגעים כאלו,
שקשה לך למצוא את השמחה, שהיא נעלמת ממך.
זה קורה בין כל בני זוג. [ראי קובץ מצורף]
נדבר עליהם, נלמד איך לחיות אותם,
איך לדבר אותם בשפה זוגית מעצימה.
אדברה – ושלום בך.
תקבלי כלים מקצועיים, אמינים, זמינים ומעשיים
להכניס את השמחה הביתה.
להביא את השמחה כחלק אינטגרלי מחיי הזוגיות הנהדרת שלכם.
את תשמחי, הוא ישמח, הבית שלכם יהיה מקור השמחה.
מקום להשראת השכינה.