בס"ד
שלום בחורה יקרה ואהובה.
נשוא הטור: קנאה.
מה קנאה?
את מכירה אותי?
אני טיפוס מפרגן, שמח, מאושר בטובת השני.
איפה קנאה?
מוציא את האדם מן העולם? ידוע לך?
כן ידוע. זה גם עלול להזיק.
יש תפילה מיוחדת בסוף שמו"ע על קנאה.
***
ובכן, יש מושג כזה הנקרא קנאה.
הוא עלול לפגוע בכל אחת באחוזים מסוימים.
בתדירויות שונות.
מתי?
למשל: כשיש למישהי משהו שאני גם רוצה.
רוצה להתחתן. כן בחורה רוצה להתחתן.
חברתה התארסה לפניה.
יש כאן איזה ניצוץ של קנאה.
יתכן שאינך מקנאה בבחור שלקחה,
הוא לא מהחוג שלכם.
לא במראה שרצית.
אינו מהעדה שלכם.
את בכלל לא רוצה מהארץ הזו.
בכל זאת, שלמה המלך אומר:
הכל קנאת איש מרעהו.
הוא כותב זאת על חתונה. שלמה המלך.
***
אז מה לעשות עם הקנאה הזו?
היא לא תמיד נוכחת.
גם העוצמה שלה משתנה.
אבל היא קימת.
לא כדאי להיות בהכחשה.
בואי נכיר אותי, נסביר לה פנים.
וננסה להפיק את התועלת ממנה.
אל תברחי מהקנאה.
כשהיא מגיעה אליך הרגישי אותה.
פרטי לעצמך במה את מקנאה.
כן, פרטי פרטים.
כשיהיה לך קשה, אל תיקחי שוקולד.
אל תנסי להתנחם. בינתיים.
גם אל תייסרי את עצמך:
אסור לקנא!
הניחי לעצמך לחוש את הקנאה.
אל תורידי את עוצמתה:
מה? בכלל היא לא לקחה את שלי.
ידוע, ידוע לכולם שאת מאמינה.
הטוב שלך מחכה לך.
עדין לא הגיע הזמן.
אבל כן, את מקנאה בחגיגה, בפרחים, בשעון,
במחמאות הבלתי פוסקות הנשמעות עליה.
[כאילו אין בה חיסרון, כאילו יש אדם מושלם]
אבל זה היום שלה.
וזה, מה נעשה? מגרה אותך.
מאד מגרה.
***
מה כן תעשי?
שמרי על כל עוצמות הקנאה הזו, עד שתגיעי הביתה.
או עד שתגיעי ל: קבר רחל/כותל/מירון/קברי אבות.
עד שתגיעי למקום שהכי פותח אותך.
התפללי. בקשי. הפצירי, בכי, בכי מתוך קירות הלב.
בכי על ההמתנה שלך.
על ההתלבטויות שלך.
על הדחיות שאת חווה, והן קשות ולפעמים מעליבות.
בכי ובקשי על ההתמודדות היומיומית שלך ושל הוריך.
גם האחים והאחיות שותפים לצפייה.
בקשי, העתירי, התחנני – עליך ועל חברותיך.
תפילה כזו מעומק הלב,
איני יודעת אם היית מגיעה אליה.
אלמלא הקנאה ששברה את ליבך.
***
אל תחפשי במה לקנא.
אל תחשבי שמותר לקנא. שכדאי.
רק אם פגעה בך מידה זו נצלי אותה הכי טוב שאפשר.
בשורות טובות.
ובקרוב.
איתך
שרה ש.