אמפתיה

בס"ד

שלום יקרה

מה שלומך?

כבר הבנו וגם תרגלנו שהדיבור הנכון,

בשפה מתאימה הוא הקידום לקשר הזוגי היותר טוב.

השפה הנכונה מחברת, מקשרת, מעצימה.

באנה היום נחזור שלב אחורה, שלב לפני הדיבור.

אמפתיה.

יש כמה הגדרות למושג הזה, נתייחס היום להזדהות, הבנה, רגישות, תמיכה.

הזדהות הבנה ורגישות הן ללא מילים.

תמיכה – אפשר גם במילים.

כאמור, נתמקד בשלב ללא המילים.

בעלי מספר שנעלם לו מהארנק 200 ₪. 'בדיוק' היום אבא שלי נתן לי  200 ₪ כרעיה מסורה הבאתי לו. אין אשה כמוני. הוא שמח על המחווה, על ההשגחה הפרטית אך מצב רוחו עדין היה שפוף. איך נעלם לי? מי לקח? איפה נפל לי? אולי משהו גנב ממני? מה, איני אחראי?! מחשבות רבות מתסכלות כאלו רצות לו במח. ואני? אני גאה בעצמי על תבונתי ועל חיזוק האמונה בעולם המושגח. למחרת ל"ע נעלמו לו 2000 ₪. אין לי כסף. היום לא קבלתי מאבי. אז מה? איני יכולה לעזור לו?! יכולה, וודאי יכולה. העזרה לא תמיד בלפתור בעיה. עיקר העזרה היא באמפתיה. בהשתתפות. בהבנת הקושי, התסכול, הצער, עוגמת הנפש מהמקרה. אנחנו יכולים לשוחח על איך הוא מרגיש? מה הוא חש? מה הכי כואב לו, הנזק הכספי? הרשלנות? זה שעבדו עליו? סדרו אותו? רמו אותו? מה הכי קשה? אני שם בשבילו, בעבורו. רק מנסה לחוש מה עובר עליו. זוהי עזרה הרבה יותר גדולה. הכסף ימצא, או לא. אך, האמפתיה, התחושה של השותפות, ההבנה, הלהיות ביחד, היא תישאר. היא התחושה הפנימית המחזקת, המחשלת, המחברת, הנותנת כח להתמודדות עם הסיטואציה הלא נעימה, המזיקה ואולי המשפילה.

ננסה לתרגל איך נגיב ל:

• בעלי מספר שהפסיד את האוטובוס הראשון, דבר שגרם לעיכוב בכל הבוקר.
• בעלי חוזר הביתה כי ששכח את המחשב בבית.
• בעלי מתקשר ששכחתי את תיק האוכל שלי במטבח. היום אני עד 4 בעבודה.
• אני מספרת בתסכול איך לא הסתדרתי בבנק.
• כולם כבר יודעים שהפרחים שקניתי לשבת בעייתיים בשמיטה.

בכל נתון אני יכולה לנסות לעזור. אני יכולה להתקשר למשרד התחבורה שזה לא בסדר שהאוטובוס הקדים מהרגיל, אני יכולה להציע שפעם הבאה אביא לו את המחשב במקום שיחזור, הוא יכול להתקשר שאקנה אוכל בחנות למטה, פעם הבאה הוא ילך לבנק איתי להראות לי מה אצל מי, כולם מבררים לי אלו פרחים ניתן לקנות.

זה הכל בטכני, בחומרי. במוחשי. בפתרון הבעיה הקונקרטית.

כולנו יצורים חברתיים הרוצים קידום בקשר. בזוגיות. באווירה. בלב. איננו מתמקדים עכשיו פתרון בעיות טכניות, זה נסתדר בס"ד. נלמד בירוקרטיה. נדע איך להתארגן.

אנחנו רוצים מישהו שיבין את הצער הנלווה למקרה. את החוויה שסבבה אותו/אותי. את הכאב בהפסד האוטובוס למרות שבסופו של יום, לאחר מאמץ הספיק הכל. את תסכול בשכיחת המחשב כשהיה צריך אותו באופן דחוף. אפשר גם לקנות רוגלך ובורקס ואולי לחמניה  עם יוגורט למשך יום עבודה, אבל, כל כך טרחתי על סלט בריא ופירות חתוכים כי אני בתהליך בריאותי. זה גם מעצבן להתארגן עם כל המסמכים לבנק ולחכות בתור לא מתאים ולהפסיד את הפקיד. זה יותר ממעצבן. ובכלל מה עושים עם פרחים כאלו? רק התחלנו שמיטה עדין איננו יודעים.

לכל התנהגות כזו או אחרת חשובה האמפתיה, ההזדהות, ההבנה, הרגישות. חשוב יותר מפתרון הבעיה.

בזוגיות יש כמיהה לאמפתיה.

ישנה כמיהה לקשר קרוב, בונה. בקשר הקיומי והתכליתי של הזוגיות יש כמיהה עמוקה לאמפתיה, יותר מהעזרה. יותר מפתרון הבעיה.

באמפתיה אינני צריכה לפתור בעיה.

אני צריכה להיות שם. להרגיש מה הרגיש.

לחוש מה קרה שם. לחיות את הצער/התסכול/האכזבה/ההרגשות.

העזרה הכי טובה תגיע דרך אמפתיה.

השתתפות אמפתית מרפאה ומביאה כח.

באנה נתרגל זאת בשבוע הקרוב. נהיה שם.

נהיה אמפתיים.

לא ניתן עצות. לא נפתור בעיות. רק ניהיה.

כשנחיה באמפתיה נגיע לדיבור הנכון, במקום הנכון.

לשפה המקשרת, מקרבת, אוהבת, בונה, מעצימה.

בהצלחה

מחכה לך