בס"ד
שלום יקרות,
ברכות לחורף בריא ושמח.
בז' במרחשוון, בלוח שנה כתוב: שואלין על גשמים, או שאלת ותן טל בארץ ישראל.
החל מהשבוע כולנו מתפללות ותן טל ומטר לברכה.
כולנו מברכות אחת את רעותה חורף בריא. שנה גשומה.
למה לא כתוב מבקשים על גשמים?
אפשר להתפלל לבקש להתחנן לד' שיתן לנו שפע מברכת שמים. שפע גשם.
למה שואלין? מה השאלה הזו?
שאלה זו צורת בקשה מיוחדת.
באנה נחליף בקשה שהיא בהרבה מקרים פקודה, בשאלה.
שאלה זו בקשה שנעים לשמוע אותה. נעים להיענות לה.
אני רוצה שכולנו נלמד באולפן שלנו, אדברה – רכישת שפה זוגית מעצימה.
נלמד לשאול, לבקש בצורה מכובדת, נעימה, לא מכריחה, לא מאלצת. פשוט שואלת.
לפני הכניסה לאולפן שפה זוגית מעצימה, תגידי את, מה יותר נעים לשמוע:
תסדרי את החדר. או תוכלי בבקשה לסדר את החדר?
תביא את הילד מהמעון/ אתה יכול להביא את הילד מהמעון?
תכניסי את העגלה, יורד גשם / תוכלי להכניס את העגלה? מטפטף.
לא מוכנה עוד פעם לחץ כזה בערב שבת/ מה נעשה השבוע כדי שניכנס לשבת בקלות?
נראה לי כי כבר קלטת את הכיוון.
החליפי סימן קריאה בסימן שאלה. חייך ישתנו להפליא.
בסימן קריאה את מצוה, את פוקדת. הוא אמור להיות ממושמע. לציית לפקודות.
את למעלה הוא למטה.
את השולטת הוא הנשלט.
את האדון הוא העבד.
למה? מי העמידך במקום זה? למה התיישבת שם בכלל?
אמירה או בקשה בסימן שאלה נותנת מרחב מחיה. מאפשרת שיקול דעת. היא פותחת, כזכור, מגירות של אפשרויות, של עשיה, של נתינה. נתינה מביאה אהבה. נתינה מקרבת.
בואי נסחי את כל בקשותיך, רצונותיך, דאגותיך בסימן שאלה.
היעזרי בו, בסימן שאלה זה. אל תניחי לסימן השאלה, אמצי אותו ללבך, קרבי אותו לפיך. יפתחו
המגירות. יבוא השפע.
זה קל? לא! אבל זה אפשרי.
לכולנו ידוע הסיפור העממי מאי פעם. בן יחיד שעזב את הוריו מהעיירה לישיבה. הרבה שבועות לא
פגש את הוריו. אפילו כמה חודשים. בהגיע עיצומו של החורף האב קבל מברק בהול מבנו. האב הפחח לא ידע קרוא וכתוב. רץ מהר לשכנו הבנקאי ובקש ממנו שיקרא בקול מה כתב בנו. הבנקאי שמהר מאד אמר אין לי זמן! התחנן האב: רק רגע ואדע מה הוא רוצה, אנא! פתח הבנקאי המלומד את המברק וקרא אבא! אני צריך דחוף נעלים חמות! הזעם, החוסר סבלנות, הזלזול באנאלפבית
נשמע היטב בקריאת המברק. [חבל שאיני יודעת לכתוב תווים למנגינה בה הוקרא המברק] הפחח לא אמר מילה, לקח את המברק ופנה בצער לביתו. כשראתה אותו הפחחית נבהלה, מה קרה לו, לבננו היקר? מה אמרו לך? כלום! ענה. בננו עזב את הבית ולמד להתחצף. באיזו גסות רוח הוא מבקש נעלים?! הצער אפף את כל הבית. עד… עד שחזר הבן? לא! ממש לא! עד שהגיע שכן נעים הליכות וראה אותם יושבים שפופים, לקח את המכתב ובשמחה רבה קרא: אבא, [טון מתחנן] אני צריך דחוף נעלים חמות. [טון מתרפס ומפציר] זהו, נגמר הזעם נעלם העלבון נכנסו רחמים אהבה נתינה ואבא רץ לקנות נעלים ולשלוח לבנו האהוב.
מה קרה באגדה זו? פשוט, אותה טכניקה, החליפו צווי בבקשה. הסימן הקריאה המאיים, המפחיד, המרחיק. הוחלף בטון של בקשה, תחינה, עתירה, ונפתחו מגירות האהבה, הקירוב, הנתינה.
יקרה, אמצי שפה זו אצלכם בבית. החליפו סימן קריאה בסימן שאלה. יתכן אפילו שבתחילת הדרך תצחקו לעצמכם מהתחלופה. אבל אחר כך, תצחקו משמחה. מאהבה. מהשינוי המבורך והלא מפתיע שהתחולל בתוך ביתכם. ביניכם.
דגימות מהשטח:
אם עד היום הייתם רגילים לבקש לצוות לפקוד.
תעלה את העיתון! [אני נהנית לקרוא עיתון במיטה…]
תקנה טיטולים! [ברור שזה התפקיד שלו כי אני מאד עמוסה… ]
תברר מה קרה באסיפת דיירים! [לגברים בלבד]
תדאג שסבא שלך יתרום לחידר. [מצ'ינג]
תזכיר להורים שלך את החתונה של אחותי!
תתקשר לאבא שלי שאנחנו מאחרים!
תקנה לילדים מטריות! גם לי!
מכאן ואילך התפקיד שלך… את מוכנה לשים בכל משפט סימן שאלה?
את מוכנה לחזור 7 שורות אחורה ולשנות את הסימן? תודה.
להשתמע. שרה.
לקבלת מתנה מיוחדת לחורף מבורך כתבי לי תפילה.
להרשמה לוובינר הקרוב, כתבי לי וובינר.