סבא ר' מתת' – בהיותו בחור, היה חיל רוסי עד שהחליט יום אחד, כמו בחורים רבים, להבריח את הגבול. עליו לעבור בגומל – גבול רוסיה ולהגיע לפולין. בלילה שני של פסח, במדי חיל החל במשימה המסוכנת לעבור את הגבול. [את המעבר המסוכן של הגבול בצעו בעזרת גויים שתמורת תשלום רב היו מסתכנים ומבריחים חיילים ויהודים נרדפים.] בחסדי שמים מרובים ההברחה עברה בשלום ובהצלחה. הוא הגיע ליער ששימש גבול בין רוסיה לפולין וראה בית כנסת. דפק וביקש עזרה. היהודים שפתחו לו, היו חסידי ברסלב, נבהלו: חיל רוסי?! סבא הרגיע אותם באומרו: "אני יהודי! איני מבקש אלא בגדים להחלפה! אני עובר את הגבול ולא רוצה שיזהוני כחיל'. המארחים המבוהלים בקשוהו [כנראה כדי לוודא את יהדותו] כי ילך לקבר של ר' נחמן שהיה בקרבת מקום. הוא עלה לקבר והתפלל. מיד אחרי שהחליף מדים בבגדים, שרף את המדים והמשיך בדרכו כאזרח פולני.
בהיותו בפולין המשיך, כמובן, ב'תעשית הישיבות' תעסוקה אותה החל עוד כתלמיד נובהרדוק ברוסיה.
" "
במעזריטש – פולין גרו רבי משה אליעזר הכהן, שהיה מאד מקורב לחפץ חיים, ואשתו מרת גיטל בייער ע"ה. היו להם 3 בנות. השלישית היא סבתא מרים – הצעירה ביניהן. בחורה בשידוכים, אביה כבר נפטר. בגודל צערה נסעה לחפץ חיים להתברך על שידוך. כשהגיע שמה לב כי צועקים לח"ח, משום שהיה לו קשה לשמוע. היא החליטה שאין זה צנוע שתעמוד ותצעק, לכן כתבה את דבריה בדף. ליבה היה עמוס. בחורה יתומה. רוצה שידוך. היא כתבה הרבה. בדחילו וברחימו נגשה לגדול ישראל, לסבא קדישא מרן החפץ חיים עם בקשותיה. הח"ח מבלי לקרוא את הדפים ברכה בחום.
אחרי שסבא עבר את הגבול הציעו לבת השלישית מרים את השידוך.
מרן שר התורה, ר' חיים קניבסקי זצוק"ל אמר בשם ספר חסידים שלפעמים הקב"ה עושה מלחמות בין מדינות כדי שיבוא אחד למקום אחר בשביל זיווג. (דרך שיחה עמ' קי"א)
סבא וסבתא התחתנו במעזריטש, במזל טוב.