בס"ד
שלום יקרה!
מה שלומך?
מה כבר מוכן לך במקפיא?
תבשילים/עוגות/פשטידות/קינוחים/לזניה/מרק חלבי
רק שלא תשכחי להגיש את הכל המעדנים בסעודה…
החג הזה מצטיין ב:
תאמר לבית יעקב – לנשים מדברים בלשון רכה.
הנשים שומעות, מקבלות, משוכנעות, כשמדברים אליהן ברכות.
בנעימות, בהתחשבות, בכבוד, בהערכה, בחשיבות.
נשים גם מומחיות לדבר בלשון רכה, משכנעת, נעימה, נינוחה.
אז איך קורה שאת צועקת? מזלזלת? לא מתחשבת?
מי זו המתפרצת? זו אכן את?! זו הנשיות שבך?!
בואי יקרה, קחי לך את החג היקר והקדוש הזה כתפנית לדיבור ראוי.
אל תהי שיפוטית. אל תדברי בטון נחרץ, בנימה קובעת גורלות.
אפשרי לשותף שלך לשיח לענות, להגיב, להביע דעה.
גם כשאת בטוחה במה שראית/חשבת/הרגשת. אל תדחקי אותו לפינה.
אפשרי לו להתבטא. שמרי על שפה נשית, רכה, מקרבת.
הוא מספר סיפור שמקומם אותך? אל תקטעי אותה באמצע לחוות את דעתך הברורה.
הקשיבי עד הסוף, כשיגיע תורך לענות, עשי זאת בחכמה. בהתחשבות.
תוכלי לומר: בחוויה שלי זה נראה אחרת. מהמבט שלי ראיתי כך.
את חושבת שהוא מאד מפנק את הבכור.
שהוא מידי מתחשב באחותו.
הוא לא זוכר לכוון מזגן לשבת.
את יכולה לומר:
תפסיק לפנק את הבכור.
תפסיק לדאוג לאחותך, היא לא כזו חשובה.
תמיד אתה שוכח לכוון שעון שבת בחדר שינה/בסלון.
כל מה שאמרת, נכון.
לדעתך. בזווית ראיה שלך. בחוויה שלך.
את יכולה להשיג את הכל בצורה טובה בהרבה.
בסיפור החוויה שלך.
בחוויה שלי פינוק יתר של הבכור עלול להקשות עליו בהמשך החיים.
בחוויה שלי לא צריך להיות הבדל ביחס בין בכור לאחרים.
בחוויה שלי זה ממש צורם היחס המועדף לבכור.
בחוויה שלי שבת ללא מזגן, ממש מונע ממני עונג שבת.
זהו, את לא מאשימה. את רק מספרת מה את חווה בעניין זה.
כשאת מספרת בלי לקבוע עובדות הוא פנוי לשמוע,
הוא רוצה לעזור, הוא משתוקק שיהיה לך טוב.
תאפשרי לו לעשות לך את הטוב ביותר.
***
מוזמנת אלי בשמחה, לפגישה אישית,
נשוחח על דיבור נשי, נינוח, מסביר, רגוע, משכנע.
תקבלי כלים מקצועיים, אמינים, ישימים, והשפה אצלכם תשתנה פלאים.
לא תוכלי אחר כך, לחזור לשפה הישנה. לא תביני אותה יותר.
זה קורה אצל הרבה זוגות שמדברים בשפה שאינה נשית,
שפה לא רכה, שאינה מקשרת ומחברת.
בואי, למדי שפה זוגית מעצימה מקרבת ובונה.
שפה שמזמינה את השכינה הביתה.
מחכה לך
שרה ש.
חג שמח!!!