בס"ד
קריעת ים סוף מבית שוברת גלים
פרק א'
ליל שבת. סיימנו את הסעודה.
סעודה רגועה ונעימה 'רק' משפחה אחת מתארחת. ד' תודה על הכל.
מתהלכת לה מעדנות שבי בת ה-5 וחצי ומדברת כאילו לעצמה:
אני אתחתן עם אברהמי [אחיה].
כך. בשקט. מוחלטת בעצמה.
לא שאלה. [א בצירה] לא התלבטות. פשוט קביעת עובדה.
כמעט התעלפנו, ד' ישמור! עוד רגע וצעקנו: אסור, עבירה, איך את מעיזה!!!!
אי מי ניסה להכניס שלווה לקולו ואמר: אסור להתחתן עם אחים. קביעת עובדה.
לא גערה, לא חינוך. עובדה.
בעיניים בורקות היא אומרת: אז איך סבא התחתן עם סבתא?
לרגע חשבנו שקראה מפי הטף, אך לא. עדין איננה קוראת.
מה פתאום?! סבא וסבתא לא אחים.
ניסינו להוכיח לה איך קראו לסבא רבא? אברהם.
ולסבא רבא השני? צבי.
את רואה! לסבא אבא אחד ולסבתא אבא אחר.
לא סיפק אותה. אז איך אבא ואמא התחתנו? גם הם היו אחים?!
שוב ניסינו כוחנו סבא רשבם וסבא רדק.
והיא בשלה. בשלוה. בביטחון. אני אתחתן עם אברהמי. [כמו בחורה החוזרת מוחלטת מפגישה ולא מענין אותה מה אומרים. גם אלו הרוצים בטובתה]
גובה אולי 1 מ' ודעה מוצקה.
התקשיתי להירגע.
ילדה בטוחה. סבא, סבתא, הורים, דוד ודודה מסבירים לה והיא נשארת בדעתה.
היא בטוחה שהיא יודעת.
לא משנה בדיוק איך בסוף הבהרנו לה, זה לא רלוונטי.
אני עדין בתמונה שהיא כולה בת חמש וחצי, בטוחה שיודעת.
****
וכי אנחנו לא בטוחות שאנחנו יודעות?!
מתי טוב לנו להתחתן?
מאיזה חוג? איזה מראה?
במה הכי טוב לנו לעבוד?
מה המרחק לעבודה? ועוד.
ועוד הרבה.
***
מי אנחנו? מה הניסיון שלנו בעולם?
20-25 שנה מתוך ה-5000?
הניחו, הרפו,
תנו להקב"ה לנהל את העולם הכי טוב בשבילנו.
הוא לא צריך שנינתן לנו, הוא כל יכול.
לנו כדאי להרפות.
להרפות ולהתפלל.
תפילה היוצאת מלב של שלוות הבוטח.
זו תפילה שונה מ'מנהלי חשבונות' ויודעי כל.
הלוואי ונזכה.
קשה לך? מתוסכלת? דואגת?
נמנעת מלהתבטא ' מיואשת',
מוזמנת אלי בשמחה
לדבר, להבין, לחשוב אחרת,
לקבל כיוון.
להיצמד לכלים תומכים,
בתהליך מייגע זה.
כשנצמדים למטרה הדרך ברורה יותר.
מחכה לך
שרה ש.