בס"ד
שלום יקרה, מה שלומך?
היום נשוחח על צדק זוגי!
אני פוגשת לא מעט נשים שהאמת והצדק הם נר לרגלן.
אלא, שכמה שהצורך בצדק גדל, הקושי שזה מביא לחייהן הולך וגדל.
חוץ מבורא עולם ותורתו, אין צדק, הכול עניין יחסי.
למרות הנטייה שלנו לראות את הצדק אבסולוטי ומוחלט,
הוא יחסי ואישי לחלוטין.
יש אין סוף סיטואציות בהן רואים במוחש איך כמה אנשים שהיו/ ראו/ חוו
את אותה הסיטואציה, מספרים ומפרשים משהו אחר לחלוטין,
לפעמים אפילו הפוך במהות מאחרים שהיו איתם באותו האירוע.
***
נסענו להורים שלו לחג הראשון. הוא נהנה ליפול להכנות האחרונות.
זה הזכיר לו את ילדותו, את היותו משוחרר מכל דאגה רק לעזור פה ושם,
לסייע עוד קצת ומגיע החג. [היום, בבית שלנו, הוא האחראי. מצות/ מכירת חמץ/
בדיקת חמץ/ סימון ארונות מכורים/ הכל עול שלו]
כמה נעים היה לו להתרפק על זיכרונות העבר, להיזכר, בחוויותיו
עם אחיו שהתפזרו לכל עבר. פשוט קרן מאושר בתוך הבלגן.
ואני, כמובן מקוננות:
זה לא בסדר להגיע לתוך הכאוס הזה. מספיק עבדנו בבית.
פה אני רוצה לנח.
בכלל, עד שהשגתי פינה להכין אוכל לתינוק! צריך לתת לנו דירה נפרדת
כשאנחנו באים לחגים. אני ממש צודקת. עבדתי קשה, רוצה פינה לאוכל,
רוצה מקום נינוח. רוצה שיתנהגו עמי בצדק!
מתחיל ויכוח. אני מסבירה/מדגימה/מבארת/ממחישה את הקושי שלי.
ואני בטוח צ ו ד ק ת !!! הוויכוח נגרר. ממשיך ל…
כדאי לדעת שמה שאנחנו חוות זו האמת שלנו. זה הצדק שלנו.
אך נכון לזכור כל הזמן, שזו לא המציאות האובייקטיבית,
אלא החוויה האישית שלי.
כי הצדק שאנחנו מדברות עליו אינו אבסולוטי.
אלא חוויה אישית, סובייקטיבית במאה אחוז.
כל מצב ניתן לפרש בכמה כיוונים.
הבעיה היא שמציגים את הדעה כמשהו מוחלט וצודק
ולא מאפשרים לאחר להשמיע אפשרות נוספת. חוויה אחרת. ראיה שונה.
רק מה שאני אומרת זה אפשרי. איני נותנת מקום לאדם השני, לחוויה שלו.
איני מאפשרת לו להביע את דעתו. יש פה מקום רק לאדם אחד ולחוויה אחת,
שזו החוויה שלי.
וכך, אני מוצאת את עצמי צודקת ובודדה!
ולא רק זה, אלא שאנשי הצדק גם דואגים כל הזמן להוכיח כמה שהם צודקים,
לפעמים כדי להוכיח את צדקתם הם מאשימים ומשפילים אחרים.
הכול כדי לשמור על הצדק שלהם.
כן, לא אכפת לך שקשה לי! שאני סובלת! שהמצב בלתי אפשרי!
אינך רואה שנגמר לי הכח! אינך שם לב אלי!
מאשימה/משפילה/רומסת/לועגת לו.
הפחד הכי גדול של הצודקת הוא להיווכח שהיא טעתה.
אז תדעי!
זה שלמישהו אחר יש חוויה אחרת, לא מבטלת את הצדק או החוויה האישית שלך.
את תישארי צודקת במה שאת מרגישה/חושבת/חשה/חווה.
יש מקום לכמה חוויות שונות, אפילו שונות במהות.
וזה שאת מסכימה שיש עוד חוויה או עוד דרך ראייה, לא פוסלת את הדרך שלך.
כשאת מאפשרת לאדם אחר להשמיע את דעתו, זה לכבד את האדם השני!
לתת לו מקום! להגיד לו: גם אם חווית את הדברים אחרת,
עדיין יש מקום לחוויה שלך ושלי. הכל בסדר!
***
מוזמנת אלי בשמחה, לדבר על רגעים
בהם את חווה בדידות בשל היותך שוחרת צדק.
רגעים כאלו מצויים בין כל בני זוג.
נלמד יחד להכיל גם צדק נוסף, חוויות נוספות של בן הזוג.
תקבלי כלים מקצועיים אמינים זמינים ויישומיים בכדי לחיות אחרת.
לחיות בהבנה, בהכלה, באהבה.
בואי ללמוד איך להעצים את חייכם הנהדרים.
איך לשוחח בשפה מקרבת אוהבת מעצימה.
זה מגיע לך. זה מגיע לכם.
אתם ראויים לחיים טובים יותר.
מחכה לך
שרה ש.