אבחון

אמהות ומורות נכבדות, שלום רב.
ראשית אבהיר כי במאמר זה שאינו כתוב בעגה מקצועית, רציתי לפנות אליכן בתוק ף היותי מאבחנת דידקטית,
במילים היוצאות מהלב ולהסב את תשומת לבכן אמהות/מורות לנושא כואב ורגיש שזה זמן רציתי לעורר אודותיו,
והלוואי ואהיה שליחה.
אוסיף ואדגיש כי מאמר זה מתייחס לילדות בעלות מנת משכל גבוהה מהממוצע או מתאימה לו, קרי, ילדות ממוכשרות מאד או מוכשרות .
כל אחת מכן שזכתה והתברכה בבנות הלומדות בביה"ס, רואה את תהליך הלמידה ואת המאמץ והאנרגיה הרבה
שהבנות צריכות להשקיע בה. ההשקעה באה ליד י ביטוי בתחומי ם שונים: הבנה, זיכרון, שינון, הבחנה בין עיקר
לטפל, הכללה ועוד. הגורם הראשוני, המוביל לשימוש בכישורי ם אלו, הוא יכולת הקריאה. יכולת זו נרכשת החל מגן תת חובה/חובה ומסתימת בכיתה א'.

עקב מקצועי כאמור, כמאבחנת דידקטית בנוסף להיותי מורה בעלת וותק בחינוך הרגיל עם הכשרה לחינוך מיוחד
מגיעים אלי ילדים וילדות החל מתחילת שנות בי"ס היסודי, דרך בנות תיכון וכלה בבחורות סמינר .
בכל גיל המטרה שונה.

ביסודי –
איתור הבעיה + מסלול המראה אישי לכל תלמידה. או טופס 07 08

בתיכון –
התאמות. מטרת ההתאמות לתת לנבחנת הקלות בעת ההיבחנות, כמו הארכת זמן, התעלמות משגיאות
כתיב ועוד.( או טופס 08 )

בסמינר – התאמות.

מי באה לאבחון?
ילדות החוות כישלונות חוזרים על עצמם גם לאחר שינון. בעיקר במבחנים, הן משננות בבית ונראה כי יודעות את
הנלמד אך במבחן ציונן נכשל.

תלמידות מהכיתות הנמוכות, באות עפ"י רוב, אודות לערנות אמן או מורתן.

האם/מורה רואה כי הילדה לומדת, עמלה משתדלת אך נכשלת. יגעה ואינה קוצרת. זוהי כמובן עילה לבדיקה,
לחיפוש אחר שורש הבעיה. למציאת מקור הקושי ולטיפול בו .

פעמים רבות אם/מורה רוצה לחסוך את האבחון ולוקחת חונכת/פר"ח/מורה פרטית. יש לתת את הדעת כי לא כל
שעור פרטי או חזרה נוספת פותרים את הבעיה, לעיתים הם רק מגבירים את התסכול. חשוב ע ד מאד לרדת לשורש הבעיה, קרי, לאבחן את הילדה. ובכך לבודד את מקור הקושי ע"מ להתאים את אסטרטגיות הלמידה הנדרשות.

אם נמשיל זאת לרפואת שינים, נטילת כדורים לשיכוך כאבים אינו מהווה פתרון, כי אם הסחת דע זמנית ממקור
הכאב. הדרך לפתרון אמיתי הוא רק איתור, באמצעות מקצועית של הגורם לכאב וטיפול בו. עם כל הרצון הטוב אם (או מורה) לא יכולה לעבור טיפול שורש, עקירה או אפי' סתימה פשוטה במקום הבת עצמה.

בנוסף, ישנם ילדים הסובלים מחרדה מרופא שיניים או הזקוקים לטיפולים מורכבים. סוג הטיפול וצורת ההרגעה
שונה מאחד לשני.(יש המסתפקים במשחה מקומית בחייך ונרגעים, יש הנוטלים זריקות הרדמה וישנם מצבים של
הרדמה כללית.) כל הנתונים הללו מראים כי אין דרך להימלט מהטיפול הנדרש רק יש מספר דרכים להתגבר על
הקושי והסבל.

נעתיק תהליך זה לתחום הלימודי .
מה קורה בלימודים? לילדה קשה. האם המסורה יושבת איתה. היא לוקחת מחברות ומעתיקה עבורה על מנת להקל עליה. היא לומדת איתה למבחנים, חוזרת ומשננת יחד עימה. אם המלווה את בתה בתחילת הלמידה הינה דבר מבורך, אך היא אינה אמורה להיות תלמידה בעצמה. כשהקושי מתמשך דרך זו אינה מהווה פתרון. יש לבדוק, בהנחה שמדובר בילדה חכמה וערנית, לברר ולחקור מהו מקור הקושי? מה גורם לילדה מוכשרת וערנית
להיכשל שוב ושוב? בפרט שילדה בעלת מנת משכל גבוהה נכשלת, אין לטייח זאת!

מסע האבחון הוא מרתק. כשיוצאים למסע זה אף פעם לא יודעים אי ך הוא יסתיים.

באבחון נבחנות היכולות של הלמידה מהיבטים שונים. אני והקולגות שלי בודקות מספר פרמטרים: שפה כולל יכולות
מטה לשוניות.
קריאה –
יכולת שיום, שטף ודיוק הבנת הנקרא/נשמע.
כתיבה -כתיב וכתב והספק מוטורי. חשבון
(כשיש דרישה לכך), והערכה קוגניטיבית. הערכת הקוגניציה מקיפה את יכולת החשיבה, האופן שבו הילדה חושבת, פועלת, מבצעת. הקשב והריכוז. יכולת הזיכרון החזותי והשמיעתי, תפיסה מרחבית ועוד. בסיכום מתקבלת תמונה המשקללת את היכולות לעומת הקשיים, ואז נבנה מסלול המראה אישי בהתאם לממצאים. דגש חזק מושם על היכולות ועל האינטואיציות בלמידה

מניסיוני הוכח, כי הרוב המכריע מבין המוכשרות המאובחנות (לא רוב התלמידות, כי הרוב לא מגיעות לאבחון) נפלו על קריאה!!! אכן כן, הילדה החכמה שהייתה חרוצת הגן, לא קוראת! כלומר: אינה קוראת מדויק או לא מדביקה את קצב הקריאה שעולה משנה לשנה. המעניין הוא שמנת המשכל של ילדות אלו, על פי רוב, מעל 100 . הנזק המיידי כשאין קריאה, קשה לעבור לשלב של הבנת הנקרא. ומכאן מגיע כפועל יוצא, הכישלון במבחנים.

בעבר, בפעם הראשונה שעמדתי בפני המשימה לומר לילדה גדולה, (לקטנות אני מעבירה דרך האמהות) שאולי
היא לא קוראת, התייסרתי עם עצמי כיצד אעשה זאת?! מה מאד הופתעתי כשהילדה הודתה לי: "נכון, אני לא יודעת איך לקרוא את הו' במילים הבאות: ורוד, שולמית, שלוה ושלום, איך מחליטים מהי הו'??" הייתה זו ילדה מוכשרת מאד בכיתה ח'.

הבאתי לפני הילדה מילות תפל, הן צירוף חסר משמעות של אותיות וניקוד, לפני שהתחילה לקרוא נחרדה. היתה זו, לשם הבהרה, נערה מחוננת!!

בת תיכון גילתה לי בשקט, שחברותיה לא תשמענה, (הן היו בקצה החדר) "אני לא יודעת לקרוא, רק שהן (ואני
מוסיפה האמא) לא תדענה מזה"


ילדה אחת, בנוסף גם היא מחוננת, טענה "האותיות קופצות לי מול העיניים" והאחרת דיווחה כי "אני רואה רק את
החלק הראשון של המילה"

חשובנה, אמהות/מורות יקרות, ילדה שעסוקה

• 6 7 שנים, בהסתרת עובדה זו, כיצד תהיה מסוגלת להפנות אנרגיה
  ללמידה? בשעת התפילה בכיתה היא חוששת שמא יבקשו ממנה להיות חזנית בתהילים. (כאמור מילים לא מוכרות) כל שעור תורה היא פוחדת שהמורה תבקש ממנה לקרוא פסוק. בפתרון בעיות בחשבון, היא לא מצליחה לשקול איזו פעולה לנקוט או תבנית להציב, שכן היא אינה מגיעה לשם בכלל, אלא משקיעה אנרגיה קוגניטיבית בפענוח צופן כתוב לקוד דבוּר. בגיאוגרפיה בקושי היא למדה את כיווני המפה, איך תדע איזו יבשת עליה לאתר? נסנה לחשוב רגע כמה אנרגיה היא משקיעה בהסתרת הבעיה? אנרגיה שהיתה יכולה להיות מנוצלת לתהליך הלמידה עצמו !

מוקדי הקושי הם מגוונים :

יש ילדות רבות שמקור הבעיה הוא מיקוד ראיה, (אותיות קופצות או נעלמות) או אולי פזילה סמויה. שניהם ניתנים
לטיפול .

ילדות אחרות מתקשות ביכולת בקשב ובריכוז, גם בזה בס"ד אפשר לטפל .

יש מהן שהקושי אצלן הוא ביכולת מטה לשונית. כמו חלוקה להברות/פונמות או אולי קושי בשיום מהיר המחבל
בקריאה תקנית.

וגם אצל ילדות בעלות לקות בבסיס הקריאה. הטיפול הוא קשה אך הרבה מאד מועיל. אם לא פותר את הבעיה
לגמרי, הוא מקטין אותה משמעותית.
וגם כאשר ילדות שבעייתן אינה ניתנת לטיפול, הן זכאיות עפ"י חוק, בהתאמות ללמידה ולתנאי היבחנות. הן ראויות להארכת זמן, לשעתוק הבחינה ועוד. לילדות כאלו מגיע שיצלמו להן את הנכתב בכיתה כדי שתוכלנה לחזור בבית עם סיוע. ישנם עוד תנאים מועדפים. לא מגיע להן לעמול כ"כ קשה ולהיכשל בסופו של המסע.
בהתייחסותי במאמר זה לבנות כישרוניות, אחדד ואומר כי הקושי הגדול לגלות קשיי קריאה הוא אצל ילדות מוכשרות מאד, הן מומחיות בהסתרת הבעיה. תפילה הן יודעות בע"פ, מתהילים הן מתחמקות. בעבודה לאחר קריאת קטע סיפורי הן משלימות מילים ע"פ הבנתן. אודות לאסטרטגיות אלו ה מגיעות עד הכיתות הגבוהות בלי
שההורים/מורות יאתרו זאת.
אנא אמהות /מורות מסורות, עזורנה לבנות. כל ילדה מכיתה ג' ד' והלאה שמתקשה, נסנה לאתר בעיתה. אין טעם
במורת עזר שאינה יודעת: מהו הקשי הספציפי, במה להתמקד, ובאילו אסטרטגיות לבחור בכדי לקדמה. חבל
שהילדה משקיעה אנרגיה בחינם. מבזבזת את זמנה אחה"צ עם מורה פרטית /פר"ח/חונכת שאינה נותנת תשובת
אמת לקשייה. השיעור הפרטי הלא ממוקד אינו פותר את הבעיה אלא מטאטאה אל מתחת לשטיח. הילדה שוב נפגשת עם קושי/כשלון, עמל עקר המוביל למפח נפש.

אמהות ומורות יקרות, ם אתן מזהות קושי עקבי מכל סוג שהוא בתהליך הלמידה של בנותיכן/תלמידותיכן, גם
המוכשרות מביניהן, תנה להן את האפשרות לקבל עזרה מקצועית באיתור הקושי הספציפי מתוך מטרה להתגבר
עליו, באמצעות כלי עזר מקצועיים שיותאמו אישית עבורן.

נ.ב.

עצה פשוטה לוודא כושר קריאה

לתת לכל ילד ה מכיתה ג' ד' והלאה, לקרוא פרק תהילים שאינה מכירה. בקלות
תוכלי לקבוע אם אכן ישנו קושי בקריאה.
אמא מסורה,
נצלי את שהות בתך בבית לקדמה, לעזור לה, להגיע בעז"ה מוכנה יכולה יודעת ומצליחה לשגרת לימודים תקינה.
הרבה הצלחה והמון סייעתא דשמיא.

b857022@gmail.com : אשמח לעזור לך במייל