בס"ד,
שלום יקרה, מה שלומך?
נושא השיח: ביתנו הלבבי.
***
בית הוא צורך בסיסי/קיומי של כל אדם.
אדם שאין לו בית אין לו מקום.
בית נותן ביטחון מעצם קיומו.
יש מאיפה לצאת ויש לי לאן להגיע.
יצאתי לעבודה, חזרתי הביתה.
הלכו ללימודים חזרו הביתה.
נסענו לטיול צנחנו הביתה.
שכחתי אוכל, קפצתי הביתה.
בית זה לא רק מקום.
זה לא רק הנקודה הרשומה במפה ומאושרת בטאבו.
בית זה לא הקומה, הקירות, הריצוף, הרהיטים.
בית זו הגדרה שלי.
בית זו ההרגשה שלי.
בית שמח/ בית קפדני/ בית תוסס/ בית שמרני/ בית של כיף.
בית זו מקור החיים שלנו. מקור החיות.
כל החוויות נוצרות בבית. לטוב ולמוטב.
אני רוצה לדבר על הטוב. [שהמוטב יחפש לו בית…]
זכית והקמת בית. מהו הבית שלכם? איך מגדירים אותי?
הבית שלכם מהווה מרגוע, שלווה, נינוחות? אכן זה כך?
הבית שלכם מכיל לב חם/אוהב/מכיל/מבין/מרגיש?
ראשוני המגדירים הם הילדים.
הבית שלנו היה פעיל/ שמח/ מכניס אורחים/ אווירה רגועה/
נקי ומוסדר/ כיף אצלנו.
עצרי רגע,
איך את מגדירה את בית הורייך?
איך יגדירו הילדים שלך את הבית שלכם?
הם לא ידברו על הריהוט או על התמונות,
על הווילונות והכורסאות.
הם יזכרו את האווירה. את לב ליבו של הבית!
את הכבוד האהבה בין אבא לאמא.
את השלום שאבא היה אומר כשנכנס.
את האור בעיניים שלך כשאבא הגיע.
הם לא יזכרו את צבע הבגד שלבשת,
אך לא ישכחו את החיוך שלך כשהוא נכנס.
את השלווה שלך ברגע שפתח את הדלת.
אבל איך?! את שואלת. איך אפשר?!
הוא מגיע כשאני כבר מרוטה! סחוטה! מותשת!
הכל עשיתי היום. עבדתי בחוץ עבדתי בבית.
קניתי ,סדרתי, כיבסתי, אספתי, קלחתי,
האכלתי, השכבתי ועוד היד נטויה.
איך אחייך כשהוא מגיע?
זהו! כאן טמון יסוד הבית. הלב הפועם בו.
כשאת עייפה מותשת גמורה. אתם יכולים לתת כח אחד לשני.
אתם נותנים לבכם לשמירת הבית, לייצוב הבית.
משקיעים בזה, כן, גם כשאת עייפה. גם כשהוא מותש.
זה חשוב לשניכם להשקיע את הלב בבית!
כשהוא נכנס את חיה. מתחיה.
איך? את זה לומדים באדברה.
איך לחיות אחד מהשני.
איך להזין זה את זו.
איך לתת ולקבל כח בזוגיות.
איך להיות מטעינים ונטענים.
איך לקבל/להתייחס גם כשאת כבר סחוטה.
יש שפה מיוחדת לזה. שפה זוגית מקרבת ומעצימה.
מתרגלים ורוכשים אותה באדברה.
אחרי רכישת השפה, לא ניתן להחליפה באחרת.
בית הוא דבר מאחד. מקרב. מקור האהבה. אהבת חינם.
בית זוגי יודע להמשיך לאהוב גם כששכח לקנות מתנת יומולדת,
או להביא פרחים לשבת או לא החמיא על היצירה החדשה.
להמשיך לאהוב כי השכינה בבית. בינכם. תשמרו עליה.
את מוזמנת אלי בשמחה, לדבר על הרגעים שהבית נראה לך חלילה קורס.
זה קורה בין כל בני זוג.
רק צריך ללמוד לשוחח אחרת. בשפה מקרבת, אוהבת, מעצימה.
הבית שלכם עוד יאיר למרחקים. ייזכר לדורות.
זה מגיע לך. זה מגיע לכם.
אתם ראויים לחיות בבית אוהב ושמח.
חנוכה שמח!
מחכה לך
שרה ש.